סנקרות, סמסקרות, וסנות, התניות ותבניות מנטליות
טרמינולוגיה
- המושג סנקרה וסמסקרה הן אותו מושג: הראשון בשפת הפאלי והשני בסנסקרית;
- שניהם - משמעותם הפשוטה היא התניה או הטבעה או תבנית מנטלית, ובאופן יותר מילולי - תגובה . מדוע? נראה בהמשך.
- המושג וסנה, משמעותו סמסקרה עמוקה ויסודית יותר.
מה זה קשור למשהו רלוונטי?
ובכן…זה קשור להכל. למעשה, כאשר המודעות מעמיקה, ומתחדדת מספיק, רואים שלמעשה כל הנתפש, כל היקום וכל יקום תאורטי כלשהו, ובמילים אחרות - כל דבר במציאות (היחסית) אינו אלא סמסקרה, תבנית מנטלית, אולם זה כבר לימוד והתנסות של שלבים אחרים ממה שרובכם יעסקו בו במסגרת הסטודיו והתהליך.
למה זה קשור באופן מעשי יותר, עבורכם, אם כך? גם כן - להכל. לכל מה שחשוב. הסיפוק, האושר, חוסר-הסיפוק, הסבל, געגועים, שמחה, עצב ודכאון, אבל, פחד וחרדה, בטחון ועוז…כולם ממש “עשויים” מסמסקרות.
על מנת להשיג שלוות-נפש וסיפוק, עלינו להכיר את המנגנון ולעבוד איתו. על מנת להגיע לשלמות של שלוות-נפש, סיפוק, ואושר, עלינו לשנות את המנגנון מהשורש, אולם זו כבר עבודה רוחנית אמיתית ומחייבת, ולא “חצי-רוחנית”; בלו-ג’ונג אנו מסתפקים גם ביעדים הצנועים יותר, בהתאם ליכולות והמטרות האישיות של כל אחד מכם, אך בכל מקרה, עבודה רבה במישור הזה, של המנגנון היוצר התניות, חייבת להעשות על מנת לעשות התקדמות אמיתית, כזו שנשארת איתנו לכל חיינו.
חמשת הסקנדהות (מצרפים)
באופן כללי - ואגע בזה רק ממש, אבל ממש על קצה קצהו של המזלג - התודעה היחסית איננה איזה אובייקט במובן של משהו מוצק כמו חומר או חפץ, אלא היא הרבה יותר כמו תהליך. התהליך הזה כולל בתוכו חמישה סקנדהות, שאפשר לקרוא להן שלבים:
- רופה, או “צורה” - זה ההביט החומרי של הקיום, כולל הגוף ודברים שבאים איתו במגע דרך כל אחד מהחושים;
- ודנה או “תחושה” - התחושה היא החיבור, או הביטוי להיבט החומרי;
- סאניה או “תפישה” - כאן ישנו זיהוי, תיוג של התחושה (בעיקר בהיבט של נעים או לא נעים);
- סמסקהרה או תבנית מנטלית או תגובה - פה ישנה תגובה למה שנתפש, והתגובה היא פועל יוצא של התבניות שלנו. אנו עשויים להגיב בהשתוקקות או בסלידה, בהתאם לנעימות או האי-נעימות של התחושה. כאן יכולה להיווצר תבנית נוספת, או חיזוק לתבנית קיימת;
- ויג’נאנה או “הכרה” - כאן ישנה גם המודעות וגם ההבחנה והקטגוריזציה של החוויה (או המיקרו-חוויה).
הסבר
זהו למעשה מעגל, מהבחינה, שמשלב האחרון או זה שלפניו, יכולות להיווצר שוב תחושות וכן הלאה, שוב ושוב. כמו כן, מספר רב של מעגלים שכאלה, מלאים וחלקיים מתבצעים בו זמנית. רוב ה"סבבים" או האיטרציות מתרחשים הרבה מתחת לסף המודעות הרגילה ולכן אין לנו במצב מודעות רגיל שליטה עליהם כמעט בכלל. התרגול המדיטטיבי (ממשפחת המדיטצית תובנה) הוא זה שמאפשר לנו להיות מספיק מודעים כדי לקטוע את המעגל בשלב של התגובה, ובסופו של דבר להשתחרר מכל התבניות שכובלות אותנו, כולל כל ההרגלים.
עד כאן, לגבי הסבר מתומצת, מקוצר ומפושט ביותר של הבסיס הטכני מאחורי טבען ואופן יצירתן של התניות ואיך אפשר להשתחרר מהן.