תודעת-החכמה

הן בעולם הבודהיסטי (בייחוד במהיאנה ויותר מזה בווג’ריאנה , ראה) והן בעולם היוגה והטנטרה (גם ההודית, גם הבודהיסטית) מבחינים בין התודעה היחסית, הרגילה, שמכונה גם “ההכרה” או “זרם-ההכרה”, לבין תודעת-החכמה, שהמכונה גם “טבע-הבודהה” שלנו, או “טבע התודעה הטהור/מקורי/על-זמני”.

המיני-מאמר הזה ישאר מעורפל וקשה לתפישה מטבעו, עבור מי שלא מתרגל מדיטציה ברמה גבוהה מספיק, אך בכל זאת כללתי אותו, על מנת שהתמונה שאני מצייר במאמרי תהיה שלמה יותר.

התודעה היחסית

התודעה היחסית, הקרויה גם התודעה הדיסקורסיבית, היא מה שאנחנו מכירים. ובכן - לא באמת. אדם רגיל בקושי מכיר שבריר מהתודעה היחסית, אבל בכל מקרה, זו התודעה שהיא למעשה תהליך, זרם, בעל “חמש מצרפים” עליהם אפשר לקרוא כאן. המחשבות שלנו, בין אם הן מודעות או מתחת לסף המודע, התפישות, הדעות, המושגים שאנו מכירים - כולם בתחום התודעה היחסית.

התודעה היחסית היא קונספטואלית. היא מבוססת על מושגים. על הגדרות. במישור היותר עדין שלה, יש מרכיבים אינסטינקטיביים, שהם בסיסיים יותר ממושגים, אבל הם מחוברים למושגים, בסופו של דבר. חשיבה מודעת, חשיבה בלתי מודעת, מכל סוג, הינה בתחום התודעה היחסית.

גם האינטליגנציה-גופנית נמצאת במרחבי התודעה היחסית, למרות שהיא עובדת על משהו בסיסי יותר ממושגים אינטלקטואליים, אלא יותר עם דברים כמו תחושות, רגשות ומצבים פיסיולוגיים.

אנחנו יכולים להבין את התודעה היחסית, לפחות באופן תאורטי, ולדבר על התכונות שלה. אנו כמובן יכולים לחקור אותה באמצעיים מדעיים ומדיטטיביים, כי היא בתחום ה"נתפש" - היא מורכבת מדברים ברי-התייחסות, כמו חמשת המצרפים שהוזכרו, ואפשר לומר עליה שהיא במצב כזה או אחר של ריכוז, פיזור, קהות, צלילות, איטיות, חדות ועוד הרבה מאוד דברים. יש לה תכונות, יש לה גבולות ויש לה מגבלות.

תודעת החכמה

לעומת זאת, תודעת החכמה, אינה יכולה בכלל להתפס על ידי התודעה היחסית, על ידי תודעה המבוססת על קונספטים, על מושגים (לא משנה אילו מושגים). היא איננה “יחסית”.

אם מחשבות, תחושות, רגשות, רעיונות משולים לציפוריים העפות בשמיים, ציפורים מסוגים שונים, גדלים שונים, אופי שונה, אזי, תודעה החכמה (או טבע-בודהה, אם תרצו, או הטבע האלוהי שלנו) משולה לשמיים עצמם.

היא תמיד שם. ברקע. היא הבסיס, כמו שבלי שמיים, אין ציפורים, כי הן זקוקות לאוויר לעוף בו. לכן היא נקראית גם “הקרקע של הכל”.

התודעה הזו, היא אותה תודעה של הבודהות של כל הזמנים. כל הנאורים. אין “שמיים של אמריקה” “ושמיים של ישראל” - אין משהו המפריד ביניהם, הרי? אותו דבר - אין טבע בודהה שלך או שלי. הוא אחד.

מודעות, בבסיס העמוק ביותר שלה, היא תודעת החכמה. ולכן גם אומרים, שהמודעות היא זוהרה של תודעת החכמה.

בעוד שציפורים (המשולות למחשבות, למשל, בתודעה היחסית) מורכבות מכנפיים, למשל, נוצות וכו’, השמיים אינם מורכבים מדבר. כך, תודעת החכמה היא הבסיס שאין לו בסיס בעצמו.

גם שאחרון הציפורים ימותו, השמיים ישארו. תודעת החכמה תשאר, באופן דומה, אפילו שהשמיים והחלל לא יהיו. היא על-זמנית, נצחית, וכמו שהחלל לא מוכתם ממה שעובר בו - היא גם כן לעולם לא מוכתמת, מוגבלת או נתונה לסכנה כלשהי.

את תודעת החכמה, לא ניתן לתפוש כמו שאנו תופשים אוביקטים או רעיונות, כמו שבשמיים, או בחלל, אי אפשר לאחוז. למרות שהיא תמיד שם - תודעת החכמה היא טבעה האמיתי של התודעה שלנו - היא איננה ה"אני הכוזב", אלא טבענו האמיתי. כן, טבענו האמיתי וטבעו האמיתי של בודהה מושלם - הם אחד!

אבל אפשר לחוות את תודעת החכמה. על ידי עצמה. וזה קשור למדיטציה-על-טבע-התודעה.

ההיבטים השונים (מיועד בעיקר למתקדמים…)

השתמשנו בכמה שמות לתודעת החכמה, ורק לצורך הדיוק, יש לציין את ההבדלים…

בווג’ריאנה בודהיזם, המונחים “תודעת החכמה”, “טבע התודעה” ו"טבע הבודהה" משמשים לעיתים קרובות באופן חלופי, אם כי כל אחד מהם מדגיש היבטים שונים של הבנה עמוקה ומקיפה של התודעה והמציאות.

1. תודעת החכמה (פרג’נה) או ריגפה:

   • הגדרה: מתייחסת להבנה הלא-מושגית העמוקה של טבע התופעות האמיתי. היא חורגת מהמחשבה הדיסקורסיבית הרגילה. כשהיא מודעת לעצמה, היא נקראת ריגפה.
   • היבט: מדגישה את ההבנה החודרת והעמוקה שרואה את הדברים כפי שהם באמת, מעבר לאשליות ותפישות דואליות.

2. טבע התודעה (סם-ניד):

   • הגדרה: מתארת את האיכות הטהורה והאינהרנטית של התודעה שתמיד נוכחת, אך לעיתים מוסתרת על ידי מחשבות ורגשות רגילים.
   • היבט: מתמקדת בבהירות, בזריחת התודעה ובריקות שהם מצבה הטבעי והבלתי משתנה של התודעה.

3. טבע הבודהה (טתאגאטהגרבה):

   • הגדרה: הפוטנציאל להארה שכל היצורים החשים מחזיקים בו. זהו הזרע או המהות של הבודהיות האינהרנטית לכל ישות.
   • היבט: מדגיש את הטוהר והשלמות האולטימטיביים של התודעה, מצביע על כך שההארה היא מצבה הטבעי והאמיתי של כל היצורים.

החיבור בווג’ריאנה

בווג’ריאנה, המושגים הללו מאוחדים בהבנה ש:

• תודעת החכמה רואה ישירות את טבע התודעה, ומגלה את טבע הבודהה.
• טבע התודעה מזוהה כאינהרנטית מוארת, טהורה וזורחת, המכילה את תודעת החכמה ואת טבע הבודהה.
• טבע הבודהה מייצג את הפוטנציאל והמצב האולטימטיבי של התודעה שממומש דרך טיפוח וגילוי תודעת החכמה והכרת טבע התודעה.

השלכות מעשיות

בווג’ריאנה, המתרגלים מונחים ל:

• להכיר את טבע התודעה דרך מדיטציה וחוויה ישירה.
• לטפח את תודעת החכמה על ידי התגברות על הבורות והאשליות, ולראות את טבע המציאות האמיתי.
• לממש את טבע הבודהה, להגיע להארה, ולהכיר בה כטבע האמיתי שלהם.

לסיכום, למרות שכל מונח מדגיש היבטים שונים, כולם מתכנסים כדי לתאר את אותה אמת בסיסית של טבעה הטהור והמואר של התודעה.