מהי קארמה? אבל באמת!

המאמר הבא, נלקח פחות או יותר כמות שהוא מספרי “צעדים בדרך”.

אחד הדברים הבסיסיים שעל ההולך בדרך הרוחנית להבינו, הוא חוק הקארמה. זהו חוק פשוט בבסיסו אך בהשלכותיו הוא כלל אינו פשוט, אלא עמוק ומסובך ביותר. פירוש המילה קארמה באופן מילולי הינו “פעולה", אולם במחשבת-המזרח, ההבנה שלכל פעולה יש השפעה - או תוצאה או השלכה, אם תרצו – כנראה שהיה מופנם היטב אצל האנשים מאז ומעולם, ולכן המילה קארמה מגלמת בתוכה גם את ההשלכה של קיומו וטבעו של פריה של הפעולה ותוצאותיה. חוק זה עובד במישורים פיזיקליים פשוטים ונהירים, כמו למשל: והיה והחזקתי בידי אבן, והרפתי ממנה, האבן תיפול ותכה באדמה. הפעולה, לצורך העניין, הייתה עזיבת האבן והתוצאה – האבן נפלה והכתה באדמה, והוא עובד באופן זהה עקרונית גם במישורים והיבטים דקים ומורכבים.

האנלוגיה בה משתמשים בדרך כלל בבודהיזם להסבר מעשי ופשוט של קארמה, בייחוד בהקשר של תרגול, היא של זרע – שהוא משול לפעולה – הנזרע באדמה – המשולה לתנאים – וממנו צומח עץ. טבעו של העץ הוא כטבעו של הזרע – והיה והזרע היה זרע של מנגו, יבואו ממנו פירותיו המתוקים של המנגו, ואם זרע של אזדרכת היה - יהיה זה עץ בעל פירות מרים של אזדרכת. בפרק זה נצלול מעט עמוק יותר לנבכי הקארמה. את הבנת חוק הקארמה ואת ההתייחסות אליו מוטב וננסה להמשיך ולהעמיק ולהפכם לישירים ואינסטינקטיביים ככל שנוכל. הסיבה היא פשוטה כל צרכה: עבודה זו תאפשר לנו להשיג את הפירות הרצויים ולהימנע מפירות בלתי-רצויים ביעילות גבוהה יותר.

זו הקארמה, בהסבר הפשטני. בפועל, הדברים באמת מורכבים ועדינים יותר. למשל, לפעולה היה שורש מנטלי – החלטה להרים את האבן, וכן החלטה לשחררה. ולאלו קדמו דברים נוספים – מחשבות או אירועים שונים - שלחלקם היינו מודעים ואילו לחלקם האחר, לא היינו מודעים. וכן, בנוסף לכך, בשחרור האבן, היו מיני פעולות שונות, ולא רק אחת, שרובן אף התרחש בתת-ההכרה רחוק מטווח המודעות הנורמלית, שכן, הלא צריך להניע כמה האצבעות כדי לשחרר את האבן - האם זו פעולה אחת, או כמה פעולות…?

כל הדברים האלו קשורים דווקא למרכיב שקל יחסית להתייחס אליו – המרכיב של הפעולה. לעומתו, המרכיב של התוצאה הוא לאין-שיעור יותר מורכב, והבה נבחן אותו מעט: האבן נפלה, הניעה את האוויר בנפילתה, פגעה בקרקע, הזיזה גרגרי חול, והחרידה כמה יצורים מיקרוסקופיים בנפילה ואולי אף חרק או שניים; העין שלנו ואולי של עוד צופים הבחינה באקט של הרמת האבן, שחרורה ונפילתה והתודעות הגיבו – אם בתמיהה, הבנה, סקרנות וכו’. השלכותיהן של ההתבוננות של מפיל האבן, של אנשים מסביב וכן הלאה עשויות לשנות מהלכי נפש זעירים יותר וזעירים פחות אצל הדמויות האלה, ועם הזמן אולי להשליך על אנשים אחרים, בצירוף עם נסיבות ופעולות אחרות כמובן. למשל, אחד הצופים מספר לאשתו שהוא ראה היום תימהוני יושב על הארץ ומפיל אבנים ומביט בהם בסקרנות, ומזה מתפתחת שיחה שגולשת לנושאים שונים, ובעקבות כך הם מחליטים לצאת לבלות באותו ערב, ומי יודע לאן ישתלשלו הדברים… למכירים את תורת הכאוס, יקל להבחין כי מרכיב הכאוס1 הופך למשמעותי פה עד מאוד.

הניסיון להבין במלואה את הקארמה של פעולה נתונה שלנו, נחשב בבודהה-דהרמה כאחת מ"ארבע המחשבות האסורות2”, היינו, מחשבות שהעיסוק (המופרז) בהן עשוי להביא לנזק להכרה. כאשר אנו לוקחים בחשבון את מה שדנו בו זה עתה, אפילו לפני שנוסיף עליו את הממד הנוסף עליו לא דיברנו עד כה, והוא השפעתה של חקירתנו עצמה על תוצאות הפעולות המקוריות, אזי נוכל לתאר לעצמנו מדוע התעמקות יתרה בסוג כזה של מחשבות עשויה בהחלט לפגוע באיזוננו הנפשי.

אך יחד עם זאת, ברור וברי לכל בר דעת, שהעדר הבנה של קארמה, של סיבתיות, תגרום לכך שנעשה פעולות טיפשיות ללא הרף ובכך נביא לכמות אדירה של סבל מיותר לעצמנו ולאחרים. הבנה של קארמה היא הבנה של סיבתיות בתוך הקונטקסט של המציאות בה אנו חיים.

חשוב שנזכיר שיש שלושה מרכיבים בנוגע לסיבתיות: סיבה, חוקיות ותוצאה. למשל, במקרה שלנו, הסיבה הייתה, לצורך העניין, ההחלטה לעזוב את האבן ועזיבתה בפועל. החוקיות הרלוונטית הייתה חוקי הפיזיקה והנסיבות (או התנאים, אם תרצו) - למשל, הגרביטציה ועקרונות פעולתה, משקל האבן וכדומה; והתוצאה של אלה – נפילת האבן, פגיעת האבן באדמה וכל השאר. הההבנה הראויה של קארמה, ההבנה מהסוג שייתן את הפירות הטובים שאותם אנו רוצים, ההבנה שתאפשר לנו להאכיל את הזאב הטוב ולהחליש את הזאב הרע, ההבנה שתשחרר מסבל ותביא אושר ולא תייצר יותר סבל לעצמנו ולאחרים, הינה הבנה שיש בה המרכיבים הבאים:

יכולות להיות רמות שונות בתכלית ליישומם של כל אחד משלושת ההיבטים האלה. למשל, עומק הבנתה והכרותה של החוקיות הרלוונטית לעניין נתון כלשהו, תהיה קרוב לוודאי שונה בתכלית בין אנשים שונים; ברמות הנורמטיביות, זה מובן מאליו שהבנתה של החוקיות הינה תלוית-הקשר: אדם יכול להיות, למשל, בקיא יחסית בחוקיות בתחום הכלכלה אך בור לחלוטין בחוקיות על פיה מתנהלים יחסים בין-אישיים, אולם ברמות הגבוהות יותר של ההתפתחות, הבקיאות הופכת ליותר ויותר אוניברסלית וחוצת-תחומים, מכיוון שברמות אלה היא מתחילה לבוא ממקום עמוק יותר מאשר האינטלקט המוכר, הנורמלי. ברמה של בודהה למשל, הבקיאות היא מושלמת: כל החוקיות של כל הדברים נהירה וברורה לו3.

ישנן אסכולות המדגישות באופן מיוחד את הלימוד האינטלקטואלי של נושא הקארמה. מתוך שלושת המרכיבים שהזכרנו, מדובר בעצם על הלימוד של החוקיות. שני ההיבטים האחרים – מודעות עצמית ומודעות לסיטואציה - מטבעם, כמעט שאינם ניתנים ללימוד אינטלקטואלי גרידא. קיימים טקסטים בהם נפרשות רשימות ארוכות של סוגי פעולות ותוצאותיהן; לימוד זה כמובן שיש בו פוטנציאל של תועלת רבה, כי הוא עשוי לחסוך מהלומד שפע טעויות מיותרות, אך הוא נחות לעומת הידע המגיע מפיתוח תובנות שבאות מתוך חקירה ישירה יותר, באם הוא בא על חשבונן.

מודעות-עצמית והבנתן של הנסיבות באות וצומחות בטבעיות יחדיו ב_אם התרגול הוא נכון ו_למעשה, אחת האינדיקציות לתרגול נכון וראוי יותר (לפחות לפי ההשקפה המהיאנית) היא התפתחותם הראויה של שני אלה והיה ונמצא כי מודעותנו העצמית מתפתחת באופן מופנם בלבד, ואנו נותרים עם אי-מודעות וקהות לנסיבות החיצוניות, אזי יהיה עלינו להניח כי ייתכן והאימון שלנו איננו מאוזן. כמובן שגם ההפך יעיד על אימון לא מאוזן, ואולי אף במידה חמורה יותר. אכן, אנו בהחלט יכולים להיעזר בלימוד אינטלקטואלי לטובת פיתוחם התקין של שני היבטים אלה, אולם שיפור כללי ומקיף של יכולותינו האינטלקטואליות יעזור במידה גדולה בהרבה, כמו גם שיפורה של יכולת ההבחנה והמודעות על ידי התרגול המדיטטיבי והאינטגרציה של המדיטציה ביומיום. – אלו הם הם העזרים האולטימטיביים.

ברם, כל אלו אינם שווים כקליפת השום אם איננו פועלים בהתאם להבנת הקארמה. דיברנו עד עתה על הבנה של קארמה, אך רק פעולה בהתאם להבנה זו היא היא הנקודה בה אנו מאכילים את אחד הזאבים. בעוד שדבר זה נראה כל כך מובן מאליו באופן שכלי, אפילו רק מקריאה חפוזה של מה שדיברנו בו זה עתה, אנו יודעים שאין זה כה פשוט או קל: כנגד מה שנראה כנכון וראוי, יהיו לעתים קרובות פיתויים המפצירים בנו בעוצמה להתעלם ממה שאנו רואים ולפעול בניגוד להבנתנו ולתבונתנו – הלא זהו קולו של הזאב הרע.

את תמצית הבודהה-דהרמה ניתן לנסח בקצרה בכמה וכמה צורות, להלן אחת מהן, שלבטח מוכרת היטב לרובכם:

לאור כל מה שדנו בו עד כה, משפטים פשוטים לכאורה אלה עשויים לקבל עומק ומשמעות נוספים:

עוד תזכורת של נקודה קטנה אך קריטית בשלכותיה: הפעולה המנטלית היא החשובה ביותר. הבחירות שאנו עושים לגבי אילו מחשבות נטפח ואילו מחשבות נזנח, הן אלה שתעצבנה את עולמנו במידה רבה יותר מכל פעולה חיצונית בפני עצמה שנעשה.

אין פעולה שאין לה השפעה. תנודת המחשבה הקטנה ביותר – יהיו לה תוצאות; זה עשוי להישמע מוזר ומוגזם למי שאינו מיומן בהתבוננות, אך למי שיש לו ניסיון ובשלות מינימלית בהתבוננות, דברים אלו אמורים להיות נהירים למדי בעיניו. מקארמה יש רק דרך אחת לברוח: הארה - וקארמה שמכשילה או מעכבת הארה, היא הקארמה ממנה אנו מנסים להימנע.

כבר הבנו שקארמה זה דבר מורכב עד כדי כך שגם אם מאוד נתאמץ, לא נוכל לחזות את כל ההשלכות של פעולה נתונה, וככל שננסה להעריכן על פני תקופות זמן ארוכות יותר, כך יסתבכו הדברים והדבר יהיה פחות ופחות מעשי. בחינה מדוקדקת ומציאותית תגלה, שאנו עשויים לקבל לעתים קרובות החלטות, שיהיו להן היבטים חיוביים ושליליים בו בזמן, ועלינו לבחור בחירות מהסוג של “בין הרע לגרוע”. ברמה מסוימת, תוצאות הפעולה תהינה מורכבות בהתאם הן מתוצאות שליליות והן מתוצאות חיוביות, אך ברמה דקה יותר וחשובה יותר – בעיקר מבחינתנו כמתרגלים וכמקבלי ההחלטה – זוהי המוטיבציה, הווה אומר, שורשן של הפעולות המנטליות שהביאונו לאותה החלטה.

התפישה הגורסת כי המוטיבציה היא הדבר המהותי ביותר מבחינה קארמטית, היא נכונה מאוד ביסודה, אך היא גם עלולה להפיל אותנו במלכודת של הכשלה עצמית ונאיביות. לכן, עלינו להיזהר מפיתויי העצלות, הנרפות והפסיביות המנטלית, כמו גם מציניות, מאופטימיות ומפסימיות; כל אלה – קולותיו של מארה; קולה של תודעת החכמה הוא ריאליסטי מאוד – ריאליסטי במובן של לראות את הדברים כמות שהם, ולא כפי שתשוקותינו ופחדינו השונים מכתיבים. הוא, קולה של תודעת החכמה, מבוסס גם בחמלה כמו גם בראיה צלולה המנסה לראות צדדים רבים לאותו מצב מתוך שוויון-נפש וחוסר פניות. כשאנו פועלים, עלינו לבחון עצמנו בכנות, ולנסות באמת ובתמים לעשות את המיטב שאנו יכולים בסיטואציה נתונה, ולא לחשוב, שדי ברצון פשוט ושטחי בפירותיה הטובים של פעולה, כדי שאלה יבואו. אי-מודעות לגורמים מסוימים לא תנטרל את קיומם, אלא רק תקטין את רמת חופש-הבחירה שלנו וכך תצמצם את שליטתנו בתוצאות הפעולה.

כדאי לקרוא על בין-הנאות-לבלתי-נאות.

הערות

1תאוריה הכאוס המודרנית גורסת – בתמציתיות יתרה – שהרבה מהאירועים במציאות מושפעים מאינספור גורמים, ואפילו השפעות זעירות יכולות בסופו של דבר ליצור השלכות עצומות בהיקפן, כך שמערכות שכאלה עשויות להיות בלתי-ניתנות לחיזוי. אפקט הפרפר המפורסם מדגים זאת בכך שהוא טוען שתאורטית, ניד כנף של פרפר באפריקה למשל, יכול לגרום להוריקן במזרח אסיה.

2 באנגלית unthinkables

3 התכונה omniscience, ידע-כל, היא אחת התכונות של אדם מואר לחלוטין