אינטליגנציה גופנית

נתקלתי לראשונה במושג הזה כשקראתי על הפילוסופיה של האטה-יוגה, דווקא. ההבנה של המהות של “אינטליגנציה גופנית” צצה לה באופן מיידי ברמה אינטואיטיבית, כששומעים את המושג, אולי מפני שכולנו מבינים ברמה מסוימת שהדבר הזה קיים, ומי שעוסק בהילינג על סוגיו מכיר את הדבר הזה היטב.

“אינטליגנציה” בדרך כלל מיוחסת רק למוח, אבל אין הדבר כך כמעט משום בחינה. חשיבה לוגית, מסודרת ושיטתית היא אכן, כנראה, בחצר המלכות של המוח, אולם כמה מחיינו מוכתבים בצורה טהורה ובלעדית על ידי חשיבה שכזו באמת…? האינטליגציה פרושה על כל חלקי הגוף, במידות שונות, ובהיבטים שונים שלה. רגשות, כפי שמלמדים בכל הרפואות המסורתיות כמו האיורוודה והרפואה הסינית על זרמיה, מאוד קשורים לאיברים פנימיים והקשרים האלה יוצרים מערכות של תלויות בין מצבים רגשיים, תפקוד האיברים, התזונה וההרגלים שיכולות להיות מיטיבות, כשיש הרמוניה, ומזיקות - כשזו חסרה.

מעבר לתלויות האלה, המערכות מכילות יכולת תבונית. הן מלאות בתאי-עצב, באיזורים מסוימים בכמויות גדולות מאוד, והלא מהו המוח עצמו, אם לא, גם כן, ריכוז של תאי-עצב? אפילו בשפה, לא רק בעברית, ישנם ביטויים המצביעים על הבנה עתיקה שבגוף ישנה לפעמים אינטליגנציה גבוהה שקשורה לאינטואיציות שלנו. מושגים כמו “תחושת בטן” נפוצים בוודאי בשפות רבות, כל שכן בעברית ובאנגלית.

האינטליגנציה הגופנית, מבחינת התפישה הטיפולית של היוגה והרפואה המסורתית (כגון איורוודה היא זו שקרובה לגוף, היא אולי אנלוגית למה שנקרא “קושחה” - firmware - בעולם הנדסת התוכנה והאלקטרוניקה, אבל לא רק: היא לא רק קרובה לגוף מבחינה של הקירבה למערכות, האיברים והחושים עצמם, אלא היא גם מבינה את החוקים של הגוף; היא יודעת איפה חסר מה, ואיפה יש עודף, ואיך לאזן את המערכת. היא עושה את זה כל הזמן.

לפעמים היא זקוקה לעזרה חיצונית.

לפעמים היא מבולבלת בעצמה.

לכן יש צורך באיזון, בריפוי, בהילינג, בתחזוקה, באורח חיים מתאים - גם פנימי וגם חיצוני. לכן בלו-ג’ונג אנו עוסקים גם בכך.