אהבה וחמלה - זוהר התודעה
אהבה וחמלה אלו תכונות נעלות וקריטיות עבור מי ששאיפותיו הרוחניות גבוהות. הלימוד הגבוה אודותיהן הוא עמוק ומורכב, וחורג מהתחום של העבודה בלו-ג’ונג עבור רוב האנשים, מכיוון שזה פשוט קשה ועילאי. חשוב לקרוא קודם כמה מילים ספציפית על המושג אהבה, על מנת לתת בהירות גדולה יותר למיני-מאמר זה.
יחד עם זאת, יש להבין ולהדגיש שאהבה וחמלה, לפחות ברמות הארציות, עד כמה שאתם (אנו) יכולים, עם ההיבטים המאוד נגישים ואפשריים של התכונות כגון נדיבות, אדיבות, התחשבות, אי-אנוכיות, סבלנות, סובלנות, גישה ידידותית, טאקט ונועם הליכות היא הכרחית עבור שלום פנימי מינימאלי.
כל התכונות האלו, הן אמנם נגישות ברמה שכל אחד מאיתנו, בכל מצב שהוא נמצא בו, כמעט, יכול “להפעיל” אותן, ברמה כזו או אחרת.
ככל שנשים לעצמנו את זה כמשימה, להפעיל את התכונות האלו בכל הזדמנות, טבענו הפנימי ילך ויתעדן, השלום והשלווה הפנימיים יגדלו, כעסים יקטנו ומכשולים…ובכן מכשולים יבואו וילכו, גם קשים ומאתגרים משהיו - לא אשקר - אבל הכיוון הכללי יהיה שיפור גדול ומהותי.
משימות תרגוליות בנושא יותאמו באופן אישי, לפי נסיבות חייו של כל אדם, ועם הזמן, ינתנו טכניקות מאוד מעניינות ורבות עצמה שקשורות גם לאהבה וחמלה, למי שיהיה מעוניין ובשל לכך.
רק לסבר את הדעת, טרמינולוגיה (פשטנית):
- אהבה: הרצון באושרם של אחרים. חשוב להבין שבהקשר זה, למרות שהמילה היא זהה לזו של אהבה לבן/ת זוג, מאהב/ת, ילדינו, הורינו וגלידה, וכדומה, המשמעות הסמנטית שונה במידה רבה בכל אחד מהדוגמאות, ושונה מזו שאנו מדברים עליה כאן. השימוש באותה מילה היא בעיה סמנטית שיוצרת בעיות רבות אחרות.
- חמלה: הרצון שהאחר לא יסבול. דומה מאוד לאהבה, אבל שונה. הרבה פעמים בא ביחד איתה. יש להבין בין חמלה לרחמים. ברחמים יש מרכיב מסוים של התנשאות או לפחות הפרדה חדה בין “אני” לבין “הוא”, בעוד שבחמלה (ובאהבה) ה"עצמי" מתמוסס דווקא.
אגב, החמלה היא גם אמצעי מיומן ! איך? ההסבר הפשוט: נניח שצייד מנסה לצוד נמרה… היא תגן על עצמה, וייתכן שתעשה לצייד חיים די קשים… עכשיו, נניח שאותה נמרה, גם מגנה על הגורים שלה… באיזה מצב היא תהיה חזקה יותר לדעתכם? אז דעו לכם: אם אתם מנסים להשתפר, להיות בהירים, חזקים, נבונים, בריאים ומאוזנים יותר לא רק בשביל עצמכם, אלא גם בשביל אחרים - המוטיבציה שלכם תהיה ברמה אחרת…
תכונות אלו, הן שתיים מארבעת התכונות הנקראות ביוגה ה"משכנות השמיימיים" ברהמה-ויהראס ובבודהיזם הן נקראות, בתרגום חפשי, “הבלתי-ישוערו”. בבודהיזם הטיבטי, שתיהן יחד עם חכמה, מהוות את מה שנקרא בודהיצ’יטה - התודעה הנאורה.
התכונות הללו מתפתחות בטבעיות מתוך תרגולי מדיטציה באופן כללי, ומתוך ההתנהלות האתית, ומידות הנדיבות והסבלנות. ויש גם תרגולי מדיטציה שמכוונים במיוחד להעצמה מיוחדת של תכונות אלה (וגם של שתי האחרות מהארבעה).
בלו-ג’ונג נלמד איך לחדד וטייב את התכונות האלו, איך לתת ולקבל את אלו השתיים, כמו גם תכונות ואיכויות אחרות, ולרתום אותם למסע!