מעמד ההדרכה ותודעת-תלמיד
מעמד ההדרכה הוא בעצמו כלי רב-עוצמה. זהו מצב ייחודי, שבו התודעה של התלמיד נמצאת במצב של קשב מיוחד. מצב תודעתו של המורה הוא חשוב, אבל הרבה פחות, והוא גם לא נושא שנדון בו כאן.
תודעת-תלמיד
ישנו מושג בעולם הבודהיסטי, שנקרא תודעת-תלמיד או תודעת-מתחיל. במצב זה, פתיחותו של התלמיד עשויה להיות ממש עמוקה ועילאית. כזו, שמאפשרת טרנספורמציה שאילולי מצב זה, עשויה לקחת שנים רבות במקום כמה דקות ולפעמים כמה שניות, במקרים קיצוניים.
תודעת-תלמיד זה משהו שיש אנשים שקשה להם יותר “להפעיל” ויש כאלה שפחות. ויש גם תלות מסוימת בנסיבות, במורה וכדומה, באופנים המקלים או מקשים על כניסה למצב זה. יש מצבים כאלה עמוקים יותר ועמוקים פחות, כמובן. מאסטרים אותנטיים הם בדרך מאסטרים לא רק בגלל הישגיהם הרוחניים, אלא גם בגלל היכולת שלהם לעבוד עם התודעה של תלמידיהם.
יהיה המורה אשר יהיה, מהבחינות החשובות ביותר התלמיד יוצר את המאסטר - היכולת של התלמיד להכנס למצב תלמיד, הוא מה שיוצר מעמד-הדרכה וכך הוא הופך את מי שמולו -או את מה שמולו! - למורה. תלמיד מיומן מספיק יכול להפוך ציוץ של ציפור, מכה בברך, משב-רוח ופעימת לב למורה נאור. מי שאינו במצב תלמיד בכלל - גם הבודהה עצמו היה נראה לו כאדם רגיל לחלוטין.
לא, אין זו מליצה ותו לא. טבענו האמיתי וטבעה האמיתי של המציאות יכולים להמצא בכל רגע ובכל דבר - אם אנו בקשב הנכון; המאסטר האמיתי הוא תודעת-החכמה שהיא בסופו של דבר - אצלנו ולא באף מקום אחר. מורה נאור חיצוני, הוא רק דלת ומראה - לחשוף ולשקף לנו את תודעת החכמה, אצבע להורות לנו את הדרך - ומאוד חשוב: אמצעי לשמור על ענווה ולהגן על עצמנו בפני תעתועיו של האגו, האויב הגדול.
תודעת-תלמיד זה דבר שמתפתח, וזה - על אחריותכם.
דברים שעוזרים לקיים מעמד הדרכה
ובכן:
- על קשב וכבוד כבר דברנו. זה הבסיס.
- צריכה להיות מידה מספקת של אמון.
- כשיש את אלו השניים, צריכה להיות החלטה נחושה לקיים את ההוראות שניתנות על ידי המורה.
- על מורה לאהוב את תלמידיו. אהבה מהסוג הטהור, אהבה וחמלה, דהיינו, בפשטות - רצון עז ובלתי-אנוכי בטובתם.
כשיש את אלו הארבעה, נוצר לא רק מצב תודעה מיוחד, אלא גם דינאמיקה ייחודית וטרנספורמטיבית ביותר -וזהו מעמד של הדרכה!
תודעת התלמיד הופכת לספוג קסום והלימוד - למים זכים הניתנים באהבה וחמלה ונספגים בו בקבלה אוהבת.
ככל שהמצב הזה מתפתח, על כל המרכיבים הנ"ל, האפקטיביות של הלימוד עולה בצורה שקשה לתאר. הבה נאמר רק, שברמות העילאיות, ישנו בבודהיזם הטנטרי כלי, שלעיניים מערביות שמרניות, עשוי להראות כקסם, או כישוף: על ידי מילה, או אפילו מחווה, יכול מורה להראות לתלמיד את טבע התודעה שלו, ועל ידי כך, ברגע זעיר אחר, יזכה התלמיד לקפיצת דרך שוות ערך לשנים רבות - לעיתים עשרות שנים - של תרגול אינטנסיבי.
מעבר ללימוד, במעמד שכזה, ישנו גם אפקט ההילר.
אבל מעטים הם התלמידים האלה, ומורים אלו, ועלינו להעריך, לאהוב ולהוקיר תודה לכל אחד ברמתו וביכולתו תהיה אשר תהיה, כיוון שכולנו |חברים לדרך.