קודם כל, תודה חמה לכל אלו שהגיעו למפגש אתמול, למרות המצב. היה מפגש אינטימי, עמוק וחזק, כמו שאמור להיות מעמד של לימוד רוחני אותנטי.
התקופה היא אכן תקופת מלחמה.
אבל למען האמת, זו תמיד תקופת מלחמה. הסמסרה היא מלחמה בלתי פוסקת, אבל לפעמים נוח להתעלם מעובדה קשיחה זו. ישנו מאבק אפילו בין צמחים על משאבים. ישנו מאבק פנימי לקום בבוקר. ישנו מאבק להרפות או להחזיק בדברים, באופן פנימי או חיצוני, להאחז בחיים, למרות שהם נידונים להסתיים. ישנו המאבק בין שני הזאבים, הטוב והרע, בתוך ליבנו.
אבל התקופה היא תקופה של שלום.
ולמען האמת, זו תמיד תקופת שלום. התודעה המקורית איננה נתונה לעולם לסכנה. המאבק הוא דמיוני ברמה המהותית והעמוקה יותר. החיים והמוות הם ריקוד של גלים אל פני האוקיינוס, והאוקיינוס הוא המהות הממשית יותר ביחס לגלים, שמטבעם, כמו כל דבר שאנו יכולים לתפוש, הינם תופעות זמניות, חסרות קיום עצמאי.
שני הדברים האלה נכונים בו זמנית, והפרדוקסליות היא רק תוצאה של התפישה הדואלית שלנו.
לכן - ישנו אימון התודעה, הלו-ג’ונג, הדהרמה - על מנת שנתעלה מעבר לתפישה הדואלית הזו. שם, מעבר לשלום ומלחמה - זוהרת הבהירות המקורית, זוהר האוקינוס הנצחי, שהוא-הוא טבענו האמיתי, שמעולם לא אוים על ידי דבר, גם אם כל העולמות יהרסו…
באהבה