תזונה מאוזנת ואימון הגוף והתודעה

הרפואות המסורתיות וחשיבות התאמת התזונה האישית

הרפואות המסורתיות, כגון איורוודה והרפואה הסינית, ובמידה מסוימת גם תורת הרמב"ם, מכירות בערך התאמת התפריט האישית לכל אדם, ויודעות להעניק כלים לביצוע התאמות אלו. בניגוד לעולם המודרני, ממוסחר וצר השקפה של מדע הרפואה הקונבנציונאלי, המערבי, גישות אלו מתמקדות בהתאמה אישית ושיקולים ארוכי טווח.

הגישות המודרניות, בייחוד דיאטות-בזק ופתרונות קסם המופיעים חדשות לבקרים במדיה, עשויות להראות תוצאות מהירות אך אינן לוקחות בחשבון השפעות ארוכות טווח על הגוף והנפש. מניעים כלכליים ופופולריות הם מרכזיים כמעט בכל היבט בתרבות הפופולרית. חשוב להבין שמזון אינו רק קלוריות אלא גם מרכיבים חיוניים לבריאות ולתודעה.

מה התפקיד של המזון?

יש חשיבות להבנה הבסיסית של תפקיד המזון והתהליך שקשור למזון. חשוב לקרוא גם את המיני-מאמר עיכול-נפשי-ועיכול-פיסי. תפקיד המזון:

1. המזון מספק אנרגיה לתהליכים השונים שמתרחשים בגופנו.
2. הוא משמש כאספקה של חומרים לבניית רקמות - לגדילה ולהחלפה של תאים.
3. הוא משמש כתרופה לתיקון, איזון וריפוי הגוף.

לכל הנ"ל ישנן השלכות גם על המישור הנפשי - בין אם השלכות עדינות יותר או עדינות פחות. לדוגמה, ברפואה הסינית יש דגש על חיזוק האיברים הפנימיים ושימור האיזון האנרגטי באמצעות תזונה.

מה מרכיב “תזונה” מעבר למרכיבי המזון עצמו?

מעבר למרכיבי המזון עצמם, ישנה משמעות והשפעה גם לדברים הבאים:

1. שילוב המרכיבים באותה ארוחה ובאותו יום. (ולא, לא מדובר רק על הדברים הידועים יחסית, כמו מתי לשתות את הקפה, לפני או אחרי האוכל).
2. תזמון האכילה (והשתיה) ביחס למחזוריות עלפיה מתנהלים אברי הגוף הפנימיים, הפעילות והמנוחה שלנו, העונה והתקופה בחיים. באיורוודה, למשל, מומלץ להתאים את המזון לסוג הדושה הדומיננטית בגוף.
3. הגישה והמצב הנפשי שלנו ביחס לארוחה ולמזון. הגישה תשפיע גם על העיכול, וגם להיפך - האכילה והעיכול ישפיעו על המצב הנפשי. ההשפעות יהיו גם בטווח קצר וגם בטווח ארוך.

אז מה כדאי לאכול ואיך?

כפי שנאמר, יש להתאים את התפריט בהתאם לקריטריונים אישיים וסביבתיים, וזהו נושא רחב מאוד מכדי להכיל גם בעשרות מיני-מאמרים או מאמרים, אך רצוי לשים לב לכמה כללים שהם די אוניברסליים, וכאן, אתמקד בארוחה ולא בעיכול עליו מדובר לחוד:

1. יש אפקט שונה למזון מבושל ומזון חי. יש יתרונות לכל אחד מהשניים, בהתאם לנסיבות, לאדם, לזמן הארוחה ועוד. ברפואה הסינית, למשל, יש חשיבות לאכילת מזונות מחממים בחורף ומזונות מקררים בקיץ כדי לשמור על איזון הגוף.
2. למעט דברים יוצאי דופן, כמו למשל, מזונות מותססים, רצוי שהאוכל יהיה טרי וחיוני. יש דברים ששומרים על הרבה מערכם בהקפאה למשל, אבל אפילו הקפאה פוגעת באיכויות אנרגטיות, לכן, גם אם יש מרכיבים שיצאו מהקפאה, כדאי שהרוב יהיה טרי.
3. מצב התודעה: כאשר אנו מקבלים את המזון לתוכנו באהבה ובתודה, במצב רגוע, סבלני וחיובי, הוא יתעכל טוב יותר, נחוש בטעמים טוב יותר, ונוכל להשתמש בארוחה כהזדמנות לפתח הכרת תודה ואהבה.
4. באיורוודה מלמדים, שמי ששולט היטב בטעמים ובהרכב, יכול להשתמש במזון שלו בתור תרופה. הטעמים המתאימים לאנשים שונים, הם לא תמיד הטעמים להם אנו נוטים בטבעיות, אבל נוכל ללמד את עצמנו מה הטעמים המתאימים ביותר לנו.
5. בהמשך לכך: התיבול הנכון של המזון, אמור לשמש אותנו כדי להתאים את המזון למה שיותר מתאים לנו, וכך, אפשר יהיה להפוך מזון למשהו מרפא הרבה יותר.
6. אין להתעלם מהמרכיב של הקארמה: רצוי לצרוך מזון באופן שיגרום לכמה שפחות נזק לסביבה.
7. העיכול מתחיל בלעיסה עצמה, ואפילו לפני זה: עם המראה והריח! הגוף מתאים לפי הרשמים האלו את מיצי העיכול המתאימים לארוחה; יש להקפיד ללעוס את המזון היטב.
8. עדיף לא לקום מיד לאחר האכילה. תנו לעצמכם כמה דקות שקטות, רצוי מדיטטיביות, של הודיה לאחר שסיימתם. תפילת המזון של הדתיים, למשל, היא הרגל לא רע.
9. אותו דבר לפני הארוחה: נצלו את הארוחה כתזכורת לעצירה, למדיטציה קצרה.

לסיכום

אם קראתם גם את המיני-מאמר על עיכול-נפשי-ועיכול-פיסי אזי אתם מבינים, כי האינטגרציה בין אימון התודעה והגוף, לאכילה ולמזון היא לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת ומשמעותית. תזונה מאוזנת תורמת לאיזון גופני ונפשי ולאושר אישי. על פי הגישות המסורתיות, התאמת התפריט האישי משפרת את הבריאות הכללית ואת איכות החיים.

בתאבון!